טיפים לכתיבה ולהטמעה של קוד אתי בארגון - עוד אופיר צומן
 

 טיפים לכתיבה ולהטמעה של קוד אתי בארגון

מאת: עו"ד אופיר צומן, ספטמבר  2010

 

מתוך הניוזלטר הדרכה ופרזנטציה תכל'ס - כל הזכויות שמורות ©

  
 

  1. דוגמה אישית = מה שאסור לתלמידים אסור גם לרבי
    ותיקי העיר אילת מספרים שבפעם הראשונה שהציבו רמזור באילת, התאספו כל תושבי העיר מסביבו והחלו לרקוד. הגיעו תיירים מתל אביב ושאלו אותם למה הם רוקדים, ענו האילתיים: "לא ידענו מה זה, ראינו אורות - חשבנו שזה דיסקוטק". חשוב להדגיש – קוד אתי כתוב ללא הטמעה אפקטיבית הוא כמו רמזור במדבר: במקרה הטוב אף אחד לא מתייחס אליו, במקרה הרע הוא נראה בעיני העובדים כתרגיל יחצנות של הארגון כלפי התקשורת וכלפי מדדי הבורסה ולא כנסיון רציני לשפר את איכות החיים בארגון. לפי מחקרים, בארגון שבו ההנהלה יוזמת את הטמעת תוכנית האתיקה העובדים מתנהגים בצורה נאותה יותר ונוטים יותר לדווח על התנהגות לא נאותה שהיו עדים לה.
    חוקרי אתיקה מדגישים את הדוגמה האישית מצד מנהלים בהטמעה אפקטיבית של הקוד האתי.
    דוגמה אישית מחזקת את האמון בין ההנהלה לעובדים ומגבירה שביעות רצון והזדהות עם הארגון.

    בשורה תחתונה: כתיבת קוד אתי ללא הטמעה עלולה לגרום יותר נזק מתועלת. בנוסף: הטמעה ויישום קוד אתי בארגון מתחילים מהמנהלים. הדוגמה האישית היא המפתח בהצלחת האתיקה.

  2. רוצים להיות כריזמטיים יותר? הטמיעו קוד אתי.  זה מדעי!
    חזונו של וולט דיסני היה דימוי של תאטרון ענק ובו מפעילה החברה את "ההצגה הגדולה בעולם". המסר הברור לפיו "העסק שלנו הוא לעשות אנשים מאושרים" חולחל למטה בהתמדה ע"י דיסני עצמו וממשיכיו. הספרות המחקרית בתחום המנהיגות הכריזמטית והמנהיגות המעצבת (שכריזמה היא הרכיב המרכזי בה) מגדירה מנהיג כריזמטי כבעל שני מרכיבים עיקריים: בעל חזון ברור + בעל יכולת להטמיע את החזון בארגון. מחקרים מעניינים במיוחד בתחום הכריזמה הראו בבירור שכריזמה היא מיומנות שניתן ללמוד. רבתיי המנהלים, אפשר לקבל "הסמכה" בכריזמה. זה מרגש, זה מדעי!

    בשורה תחתונה: גיבוש קוד אתי והטמעתו בארגון הופכים את מנהיגי הארגון לכריזמטיים יותר. מנהלים המתלבטים האם להתחיל בגיבוש / בהטמעת קוד – אל תחשבו פעמיים. תתחילו!
  3. מנהיגות יוזמת במקום מנהיגות מגיבה
    צרצ'יל (וינסטון, לא יצחק קלפטר) אמר פעם: "אני תמיד אוהב ללמוד דברים חדשים, אבל אני לא אוהב שמלמדים אותי". הבן שלי בן השנתיים וחצי מנסח אותו רעיון בצורה פשוטה יותר: "אני לבד".
    החקיקה הקיימת בארה"ב (
    Sarbanes – Oxley, הידוע בכינויו הסקסי: "סוקס", תקנות הרשות לניירות ערך, הנחיות ועדת הפסיקה הפדרלית, הנחיות הפסיקה, המלצות הבורסה ועוד), והחקיקה המסתמנת בישראל (תקנות ניירות ערך, דו"ח ועדת גושן, תקנות והצעות חוק שונות, המלצות גופים ציבוריים הנוגעות לשקיפות ולקודים אתיים בארגונים, מדדי דירוג שונים ועוד) – מסמנות את המגמה הרגולטורית כיום ליצור תמריצים בחוק (לפעמים גם הכרח) בכתיבה והטמעה של קודים אתיים. במילים אחרות קודים אתיים בארגון הופכים להיות מ – nice to have ל – need to have
    . ארגונים נמנעים בד"כ מכתיבת קוד אתי עד שמשהו חריג וחמור קורה. זה הזמן לתפוס מנהיגות וליזום.

    בשורה תחתונה: גיבוש קוד אתי והטמעתו בארגון הופכים בהדרגה להיות דרישה חקיקתית.
    עדיף לארגון לגבש ולהטמיע קוד אתי בדרכו, לפני שהמדינה מכריחים אותו לעשות זאת בדרכה.

  4. דיון בדילמות קונקרטיות במקום דיבורים על לווינים, חלליות ועננים
    בארגון גדול שבו ביצעתי לאחרונה סדרת סדנאות להטמעת הקוד האתי, אמר לי אחד המשתתפים לגבי דילמה שהוצגה בקבוצה: "לפני הקוד הייתי פועל ככה, אבל אחרי הקוד אין ספק שאפעל אחרת".
    הקוד האתי עצמו וסדנאות ההטמעה בארגון חייבים לכלול דיון בדילמות קונקרטיות מחיי היום יום המעלות שאלות ערכיות. הדיון המונחה מבהיר בשפה פשוטה וברורה (ולא בססמאות על "משפחה" וכו') מה ראוי לעשות ומה לא ראוי לעשות ומיישר קו בין כל עובדי הארגון לגבי המותר והאסור במצבי אמת. לדוגמה: לא מעט מנהלים בארגונים מספרים לי על שינוי משמעותי במודעות ובהתנהגות העובדים בארגון לאחר הדרכות למניעת הטרדה מינית שאני מקיים בארגון, שבהן אני דן במקרי אמת ומנתח אותם. תחום ההטרדה המינית, אולי יותר מכל תחום אחר, נתפס כבעל  גבולות מטושטשים. אם בתחום הזה ניתן לייצר בהירות, וודאות ושינוי התנהגותי, ניתן לעשות את זה בכל שאר התחומים.

    בשורה תחתונה: גיבוש קוד אתי והטמעתו בארגון ע"י דיון מונחה בדילמות ובמצבים קונקרטיים ואמיתיים, יוצרים בהירות ומפחיתים סיכונים עתידיים של פגיעה בעובדים ותביעות נגד הארגון.
  5. קוד אתי מוטמע היטב = מנהל הדרכה שעובד (כמעט) בחינם 
    בשיעור שלפני מבחן סוף הקורס באוניברסיטה (קורס "אתיקה ומוסר בארגונים"), אני נוהג להציג לסטודנטים את השאלות שיהיו במבחן. לא את השאלות עצמן אלא את נושא השאלה, את מבנה השאלה ואת המבנה המדוייק של התשובה שאני מצפה מהם לכתוב בבחינה. את הטכניקה הזו למדתי מפרופ' אמיר ברנע, שהיה מרצה שלי בתואר הראשון. את ההנחיות אני מעלה כקובץ כתוב גם לאתר האינטרנט של הקורס. הציפיות הברורות (בכתב ובעל פה) והדיון המקדים בכיתה על מה צריך ומה לא צריך מייתר שאלות רבות בימים שלפני הבחינה ובמהלך הבחינה עצמה, ומגביר את הוודאות והביטחון של הסטודנטים בכתיבת התשובה. קוד אתי מוטמע היטב עובד באותה צורה – הוא מדריך עובדים כיצד לקבל החלטות, הוא משמש מדד להערכת תפקוד העובדים ולהערכת תפקוד הארגון כולו ביחס לענף. קוד אתי מוטמע היטב חוסך ניהולי זמן רב ויקר בכך שהוא ממלא חלק מתפקידי המנהל באופן שוטף. בחישוב העלות הכלכלית של כתיבה והטמעה של קוד אתי, ראוי להתייחס אליהם כהשקעה לטווח ארוך ולא כהוצאה. כמו בחינוך של ילדים...

    בשורה תחתונה: העלות של כתיבה והטמעה של קוד אתי היא השקעה ולא הוצאה. היא משולה לגיוס מנהל הדרכה שעובד לאורך שנים (כמעט) בחינם. 
     

 

הרצאות וסדנאות בנושא כתיבה והטמעה של קוד אתי בארגון ע"י עו"ד אופיר צומן

רוצה לקבל טיפים ומאמרים קצרים נוספים מאת עו"ד אופיר צומן ישירות למייל? הרשם עכשיו לניוזלטר 

 

        

אברהם שמחי 3 רחובות
נייד 054-6536111
משרד 08-9453582
פקס 08-9453603
ofir@ofirtzuman.com