הדרכה ולמידה שיתופית בסביבה טכנולוגית - עוד אופיר צומן
 

הדרכה ולמידה שיתופית בסביבה טכנולוגית

מאת: עו"ד אופיר צומן, מרץ 2009

 

מתוך הניוזלטר הדרכה ופרזנטציה תכל'ס - כל הזכויות שמורות ©

  
 

בתקציר מאמר הבא ימצאו תועלת מנהלי הדרכה / מנהלי משאבי אנוש בארגונים אשר בהם קיימת פלטפורמה טכנולוגית ללמידה קבוצתית (כגון אינטראנט וכו'). כל ההדגשות במאמר אינן במקור והן הוספו כדי להקל על הבנת העקרונות וההמלצות שבו.

 

 

collaboration, teamwork ו cooperation הם מושגים שמתארים כמעט כל מצב שבו קבוצה של שני אנשים או יותר עובדים ביחד לצורך למידה או פתרון בעיה. אנשים עובדים זה עם זה בקבוצות ספורט, בעבודה, בכיתות לימוד ובתוכנית "השרדות". בתחום ההדרכה ה collaboration ופתרון הבעיות הפכו להיות אסטרטגיות חשובות. חשוב להבחין בין "collaboration" לבין אוסף של אינדיבידואלים העובדים ביחד.


Collaboration
שיתוף בתהליך. קיימת תלות הדדית בין משתתפי הקבוצה בזמן שהם חולקים רעיונות ייחודיים ונסיון. התוצאה היא טובה יותר מאשר תוצאה שהיתה מושגת ע"י כ"א לבד. כל הקבוצה עובדת ביחד על כל הבעיה. תרומת כל משתתף לפעילות הקבוצתית לעיתים קרובות אינה יכולה להיות מובחנת ומוגדרת בבירור. דימוי לכך:  קבוצת אנשים המכינים ביחד ארוחה למסיבה. יצירת צמדי משתתפים כשאחד הוא בעל יכולות גבוהות והשני הוא בעל יכולות נמוכות עשוי ליצור למידה של החלש מהחזק, אבל זה לא collaboration. גם סתם צירוף של קבוצת אנשים לא יוצר collaboration. Collaboration מתרחש כאשר כל חברי הקבוצה תורמים מהחוזקות שלהם למען המטרה. (collaboration הוא לא רק תוצר משותף אלא גם תהליך משותף).


Cooperation
שיתוף בתוצר. חלוקת המשימה לחלקים, כך שכ"א מהמשתתפים יהיה אחראי על חלק. התוצר הסופי הוא התוצר המצרפי. דימוי לכך: מסיבה שבה כ"א מביא מנה מהבית למקום שבו נערכת המסיבה, שם מצורפות כל המנות לכדי ארוחה אחת גדולה.

פעילות סינכרונית (צ'אט, הודעות מיידיות כמו במסנג'ר, ועידת חוזי) ופעילות א-סינכרונית (מייל, פורום,
news groups, bulletin boards
) משפיעות על ה collaboration. פעילות סינכרונית היא כמו שיחה והיא עדיפה לצורך תקשורת מהירה (בעיקרון זה דומה לשיחת טלפון רק פחות מהיר). פעילות א-סינכרונית עדיפה לצורך תקשורת עמוקה ורפלקסיבית יותר (אדם יכול לחשוב, לנסח, לשנות, להתלבט, להתעמק וכו' לפני שהוא משגר את הודעת המייל או את ההודעה בפורום).

מאפייני פעילות שהיא collaboration
:
מחקר על משנת 98 שכלל ניתוח של יותר מ 300 מחקרים הראה שסטודנטים ומבוגרים שלמדו ב collaborative learning
השיגו הישגים אקדמיים טובים יותר ושיפרו יחסים בינאישיים וכישורים חברתיים. ה collaborative learning משפיעה באופן שונה על אנשים שונים. החלשים משפרים ציונים ולומדים גם תוכן וגם טכניקות מהחזקים.
מצבים בהם תשתמש הקבוצה בעבודה מסוג collaboration
: חבר מושבעים, חוקרים במעבדה, כשממציאים או יוצרים משהו או כשפותרים בעיות.


6 מאפייני ה collaborative learning
:
א. מטרה קבוצתית
– המטרה צ"ל כזו שהקבוצה יכולה להשיג אותה טוב יותר מאשר אנשים בודדים.
ב. השתתפות שווה – על כל המשתתפים לייצר כמות עבודה שווה (ללא טרמפיסטים).
ג. אינטראקציה – אינטראקציה מתרחשת כאשר ישנם שירשורים או דיונים נמשכים על הנושא. כאן יש לקרוא את תוכן ההודעות כדי לבדוק עד כמה קיימת אינטראקציה.
ד. תלות הדדית – קיימת בעקבות הערך המשותף שנוצר בקבוצה כתוצאה מפעילות של כל המשתתפים. כל משתתף מגביר את הלמידה של כ"א מהמשתתפים האחרים. לעומת קבוצות תחרותיות שבה האינטראקציה מכשילה את המשתתפים האחרים או בלמידה אינדיבידואלית שבה ישנה התעלמות מהאחרים. סביבה בה יכולים המשתתפים להכיר זה את זה מעודדת את התלות ההדדית. התלות ההדדית משפיעה על ההתנהגות בקבוצה ועל התוצאה.
ה. עצמאות הקבוצה ואי תלות במורה או מנהל – הקבוצה צריכה להיות מסוגלת להתנהל ללא יד מכוונת של דמות סמכותית. עצמאות זו מאפשרת לקבוצה לפתח תלות הדדית כפי שפורטה בס' ד הנ"ל.
ו. סינתזה של מידע – הכוונה ליותר מהחלפת מידע או רעיונות. הכוונה היא לתובנות חדשות שנוצרות בעקבות הדיון הקבוצתי. החוקרות טוענות שלמרבה הצער, התוצר הסופי של הקבוצה נראה ברוב הפעמים יותר כמו תפירה של כל ה inputs
של המשתתפים מאשר תוצר סינטטי (שנוצר מסינתזה) חדש, מיוחד וטוב יותר.

סביבות המעודדות collaboration:

גורם מפתח לעבודה משותפת של קבוצה הוא גורם מצבי, כלומר סוג הסביבה. (אפשר לומר שהקבוצה היא תבנית נוף סביבתה, כמו האדם):
א. סיטואציה של פתרון בעיות – הקבוצה מקבלת סיטואציה וצריכה לפתור את הבעיה הגלומה בסיטואציה זו. הלמידה שנוצרת כאן היא מקרית ו טפלה לפתרון הבעיה. הלמידה יכולה להיות קשורה לתוכן, למשל: סטודנטים לרפואה הלומדים תכנים רפואיים ע"י פתרון בעיות בקבוצה. במקרה כזה מצפים מהקבוצה ללמוד את הרקע והפרטים הקשורים לבעיה וכך הם לומדים את התוכן. הלמידה יכולה להיות קשורה לתהליך, למשל כאשר נותנים לתלמידים לפתור בעיה כדי לתרגל אותם בשיתוף פעולה או בכישורים חברתיים (לדוג' ילדים בגן). הפוקוס כאן הוא על פתרון הבעיה.
ב. סיטואציה של למידה – הקבוצה מונחית במפורש ללמוד חומר ביחד. קבוצות למידה נוצרות פעמים רבות באופן ספונטני כדי ללמוד חומר קשה, למשל סטודנטים למשפטים שלומדים ביחד דיני חוזים או לימוד קבוצתי לבחינה. שת"פ טוב קורה כאשר חברי הקב' לוקחים אחריות על הלמידה של כ"א מהקבוצה, ולא מסתפקים רק בהשלמת המשימה. חשוב שכולם כאן ילמדו ביחד כדי לשתף בידע. הפוקוס כאן הוא על הלמידה.


8 גורמים התורמים או מזיקים ל collaboration:
אם שמים לב לגורמים הללו, אפשר להפוך את ה collaboration
לאופטימלי.
א. משימה – התאמת הטכנולוגיה למשימה. יש משימות שמצריכות טכנולוגיה סינכרונית ויש שמצריכות א-סינכרונית. מובן שחלק מהמשימות מצריכות פגישות פנים אל פנים face-2-face
. למשל: סיעור מוחות מתאים יותר לטכנולוגיה סינכרונית. חשוב להגביל את מס' הרעיונות בהם דנה הקבוצה, כי אי אפשר לדון ביותר מדי רעיונות.
ב. טכנולוגיה – לכל משתתף בקבוצה יש טכנולוגיה אחרת: מחשב שונה, מהירות מעבד, מהירות גלישה ברשת, המצאות מצלמת וידאו או מיקרופון, כישורי הדפסה שונים, תוכנה עם טקסט בלבד או גם עם תמונות וסרטים וכו'. הדבר משפיע על התקשורת עם הקבוצה. למשל: מי שאין לו אפשרות להשתמש בוידאו, או מדפיס מאוד לאט - יישאר מאחור.
ג. יצירה קבוצתית – כדי ליצור תקשורת יעילה, על חברי הקבוצה להכיר זה את זה. אנונימיות מגדילה את המרחק בין חברי הקבוצה. כשחברי הקב' מכירים זה את זה, הם יודעים להעריך זה את תרומתו של זה לקבוצה. אם המשתתפים יהיו דומים מדי זה לזה – לא יהיו די רעיונות שונים. גורם חשוב ביצירת רעיונות הוא מידת השאיפה של חברי הקבוצה להשאר באינטראקציה גם בעתיד (קשר לטווח ארוך). הרעיונות הרבים ביותר נוצרים בקבוצות שחבריהן יודעים שהם ייפגשו פנים אל פנים בעתיד (לכן יש מחוייבות לייצר רעיונות – כי הפגישה פנים מול פנים מהווה מעין זירה שבה כל משתתף "נותן את הדין" על ביצועיו ברשת). לקבוצות וירטואליות לוקח יותר זמן להסכים מאשר לקבוצות פנים אל פנים בין השאר כיוון שכתיבה לוקחת יותר זמן מאשר דיבור, וכיוון שבכתב יש יותר רעיונות שכל משתתף צריך לשקול.
ד. גודל הקבוצה – לפעמים הגודל משנה לצורך collaboration
. משתתפים בודדים לפעמים לא מרגישים מחוייבים לייצר תוצאה כאשר הקבוצה היא גדולה. לכן הקבוצה צ"ל קטנה מספיק, כדי שתרומתו של כל חבר בה תורגש. (מצד שני אם הקבוצה גדולה מדי אי אפשר לייצר תהליך – כמו מסדנאות).
ה. ריסון התקשורת – צריך שיהיה מנגנון שירסן ויגדיר את מסגרת התקשורת, כדי שהיא תשאר חיובית. (מנגנון אפשרי: חתימה על תקנון, מנהל דיון שיכול למחוק הודעות וכו'). נוכחות גורם ממתן כזה משולה להמצאות ניידת משטרה ליד שלט עצור.
ו. השתתפות בקבוצה כדרישה מחייבת – הדרישה יכולה להיות לצורך ציון בקורס אקדמי או לצורך קיום המטלות בעבודה. דרישה מנדטורית כזו עשויה להיות הכרחית משתי סיבות:
(א) להכריח את האנשים להשתמש בטכנולוגיה (כלומר עצם השימוש בטכנולוגיה הוא העיקר כאן).
(ב) להכריח את המשתתפים לייצר שיתוף פעולה מסוג collaboration
. (כלומר איכות השימוש בטכנולוגיה היא העיקר כאן). יצויין שמע' חינוכית שמתבססת על תחרות ולא על collaboration, לא יוצרת עבודת צוות.
אם לא תהיה דרישה מחייבת ל collaboration
, הנטיה תהיה לחלק את העבודה בין חברי הקבוצה ויצירת תוצר מצרפי, גם במחיר של קבלת תוצר פחות טוב.
ז. אחריותיות של כל חבר קבוצה – כיוון שחלק גדול מהתקשורת ברשת היא תקשורת כתובה, הרי שכ"א יודע כמה הוא תרם ביחס לאחרים. חשוב שכל חבר קבוצה ירגיש שהוא תורם תרומה (א) מורגשת (ב) תורמת לתוצאה (ג) ייחודית לו, כלומר לא זהה לתרומה של חבר אחר של הקבוצה.
ח. הבדלים אישיים בין חברי הקבוצה – גיל, מעמד סוציו-אקונומי, צבע עור, מוצא וכו' מורגשים ומשפיעים פחות על פעילות קב' וירטואלית מאשר על פעילות קבוצה שנפגשת פנים אל פנים. כלומר: השוויון גדול יותר בקבוצה וירטואלית.
כיוון שבתקשורת וירטואלית בכתב חסרות הבעות פנים, כמו למשל הזעפת פנים, הרי שסגנון הכתיבה עלול להיות חריף ובוטה, ואי הבנות עלולות לקרות לעיתים קרובות יותר מאשר פנים אל פנים (כמו ההבדל בין מייל, טלפון ופגישה). ככל שהקב' יותר פלורליסטית, כך התובנות הן יותר עמוקות.


6 הצעות לעידוד עבודה בcollaboration
:
אנשים בודדים משקיעים פחות מאמץ כשהם בקבוצה. יש מס' דברים שמגבירים ומעודדים עבודה ב בcollaboration
:
א. הגדרה של מטרת הקבוצה – פירוק המטרה הסופית ליעדים ברורים, האינטראקציה והאפקטיביות עולות.
ב. הנחיה כיצד לשתף פעולה – יש לומר לקבוצה ששת"פ הוא הכרחי ולהנחות את כולם: (א) לדון בכל הנקודות ביחד (ב) להגיע להסכמה או פשרה קבוצתית (ג) לכתוב דו"ח מסכם אחד של כל הקבוצה.
ג. הגדרת התהליך לקבלת התוצר הסופי – להסביר ולנמק מה היתרונות של תהליך ה collaboration
האמיתי.
ד. הוספת אחריותיות – לראות בכ"א מהקבוצה אחראי לתרומתו האישית לקבוצה ולתת משוב לכ"א ולקבוצה על התקדמותם (דומה למה שקורה בקורסים בצבא). בקבוצות וירטואליות הכל כתוב ומתועד ולכן קל לעקוב אחר תרומת כ"א לקבוצה ולקבוע קריטריון לפיו תימדד תרומה זו. למשל: ניתן להגיד למשתתפים מראש מהו מס' ואורך הכניסות, ההודעות והתגובות שמצופה מהם, וכן לספק להם משוב תו"כ פעילות על ביצועיהם (למשל: עד עכשיו לא נכנסת / הגבת מספיק וכו').
ה. הגברת התלות ההדדית – יצירת סביבה שבה כל משתתף מזדהה עם שאר המשתתפים ויכול להרגיש שהוא תורם ובעל ערך לקבוצה.
ו. אימון, אימון, אימון – לאמן את התלמידים במשחקי צוות המלמדים כיצד לשתף פעולה to) collaborate
), כדי שאח"כ יוכלו להעביר את המיומנות למשימות משמעותיות ומהותיות יותר. התנסות / אימון בודדים אינם מספיקים לפיתוח מיומנות לצורך collaboration.

לסיכום: צריך ללמד תלמידים לעבוד ב – collaboration
ע"י הצבת מטרות ברורות שמושגות הכי טוב ע"י collaboration, הצבת דרישות המחייבות אותם ב collaboration והערכת כל תלמיד והקבוצה כולה בהתאם לביצועיהם.

 

מקור:

Hothorn, L.G, and Ingram, A.L. (2002). Online collaboration: Making it work. Educational Technology, January-February 2002: 33-40.

 

 

הרצאות וסדנאות בנושא הדרכה ופרזנטציה ע"י עו"ד אופיר צומן

רוצה לקבל טיפים ומאמרים קצרים נוספים מאת עו"ד אופיר צומן ישירות למייל? הרשם עכשיו לניוזלטר 

 

        

אברהם שמחי 3 רחובות
נייד 054-6536111
משרד 08-9453582
פקס 08-9453603
ofir@ofirtzuman.com