פרזנטציה בראיונות עבודה - עוד אופיר צומן

פרזנטציה אפקטיבית בראיונות עבודה

מאת: עוד אופיר צומן, אפריל 2011

 

מתוך הניוזלטר הדרכה ופרזנטציה תכלס - כל הזכויות שמורות ©

 

חג החירות (שהסתיים סוף סוף...) הוא הזדמנות מצויינת לפנות לכל מי שהבוס הישיר שלו מאכיל אותו מרורים, מתנהג אליו בחזרת, שם עליו כר-פס ומעביד אותו כמו פועל בבית חרוסת, וכל זה כשלעובד המסכן אין ביצים לעזוב את העבודה או לפחות להראות למנהל את נחת זרועו. במילים אחרות, אני פונה כאן לכל חברי מועדון "הישרא-מְיָאוּ" (ראשי תיבות - הבוס ימח שמו רומס אותי, מי יציל אותי?) שלא מפסיקים ליילל על הבוס, ולומר לכם, אחים גיבורים: במיוחד בשבילכם קיבצתי בניוזלטר הזה כמה טיפים מקצועיים שיעזרו לכם לשפר באופן שיטתי את הפרזנטציה שלכם בראיונות עבודה, וייתנו לכם תקווה לצאת מעבדות לחירות. כי בשביל מה יש חברים? קבלו ניוזלטר שכולו "פרעה" (ראשי תיבות – פרזנטציה עד החופש).

 

המרואיין התם

ישנם מרואיינים שהתשוקה לתפקיד גורמת להם להנהן בהנאה, להזיל ריר ולהמהם בעונג על כל משפט של המראיין. מרואיינים כאלה אולי יקבלו עבודה בסרט "לאסי שובי הביתה", אבל בכל שאר המקרים הם סתם ישובו הביתה. ההתלהבות המוגזמת מתרחשת על בסיס ההנחה שהמראיין יגיד לעצמו: "וואו! הוא מפגין כל כך הרבה חיוניות ושימחה שבטוח כדאי לי לקבל אותו לעבודה". אז זהו שלא. הייתי אומר שבעיקרון מראיינים יעדיפו לקבל לעבודה מרואיינים עם אישיות ולא בובות מהנהנות מהדֶש-בורד באוטו.

 

חכם - מה הוא אומר לחברו התם

שיהיה ברור, בכל פרזנטציה, בוודאי בראיונות עבודה, אין דבר חשוב יותר מהתלהבות: אש בעיניים, חיוך, הבעת סקרנות. התלהבות משדרת שימחת חיים, אופטימיות, חברותיות – כל התכונות שכל מראיין היה מחפש במועמד לעבודה. אבל  גם לדברים טובים יש מינון סביר. מכירים את תופעת ה"רודף – הודף" מתחום הזוגיות? כשאתה רודף אחרי בן הזוג הוא הודף אותך, וכשאתה הודף את בן הזוג הוא רודף אחריך. טוב, זה מן כלל אצבע, המציאות כמובן פחות קיצונית, אבל חשוב לדעת שזו תופעה נפוצה גם בראיונות עבודה ובכל משא ומתן. התלהבות יתר מצד מרואיין היא לא דבר טבעי ועלולה דווקא לצנן את התלהבותו של המראיין ממנו, לרוב אפילו בלי להיות מודע לכך. במקרים רבים עלול המראיין להרגיש שההתלהבות היא מזוייפת ולא אמינה, גם אם המציאות הפוכה. במקרים אחרים עלולה ההתלהבות לפגוע במשא ומתן העתידי על תנאי השכר וההטבות בתפקיד.

בשורה התחתונה – להתלהב זה חשוב. אבל דווקא בתור "מתלהב טבעי" אני מוכרח להדגיש – אסור להתלהב בצורה מוגזמת.

 

המרואיין שלא יודע לשאול

יש מרואיינים שלא נעים להם לשאול את המראיין שאלות חשובות - על השכר, על הקידום, על הבוס הישיר ועוד. חלק מהסיבות יכולות להיות - ביישנות, הנחה ש"דברים יתבהרו תוך כדי עבודה", מחשבה שכרגע אין אלטרנטיבה טובה יותר אז אין טעם להקשות על הראיון, או חוסר רצון להתפס על ידי המראיין כשחצן, חטטן, חפרן, תתרן, נתרן, ועוד כל מני מילים שצריך לפסיכומטרי.

 

חכם - מה הוא אומר לחברו שאינו יודע לשאול

התועלת משאילת שאלות היא עצומה! הנחת הבסיס שעדיף תמיד להתקבל לתפקיד כלשהו מאשר לא להתקבל אליו היא מוטעית. באופן אישי אני יכול להעיד לפחות על שני תפקידים, שאליהם התקבלתי מתוך שורה ארוכה של מועמדים, שבדיעבד הצטערתי שהתקבלתי אליהם.  הם ממש לא התאימו לי. הקבלה לעבודה מלטפת את האגו, אבל לפעמים ראיון מוצלח הוא דווקא ראיון שבו מתברר לך שאסור לך לקבל את התפקיד. שאילת שאלות חשובות שמכינים מבעוד מועד יכולה להבהיר בראיון הרבה מאוד אי וודאות ולחסוך מראש הרבה עוגמת נפש שתיגרם לאחר הקבלה לתפקיד.

למשל – אין, לדעתי, דבר יותר חשוב לעובד מהבוס הישיר שלו. השכר, התנאים, הארגון, המרחק הגאוגרפי – כל אלה די קבועים, ומהר מאוד משלימים איתם ומתרגלים אליהם. לעומת זאת קשה מאוד להתרגל לבוס ישיר לא מתאים. הבוס הישיר הוא זה שקובע לעובד בכל יום מחדש את מצב הרוח – גם בעבודה וגם בחיים בכלל. כמה אנשים שאתם מכירים שואלים בראיון עבודה שאלות על הבוס הישיר? אני מרשה לעצמי לנחש שלא הרבה. במקרה שבו הראיון לא נערך על ידי הבוס הישיר, למשל על ידי מישהו ממחלקת הגיוס, מחלקת משאבי אנוש או חברת כח אדם – חובה לשאול הרבה שאלות על הבוס הישיר. במקרה שבו הבוס הישיר הוא בעצמו המראיין, לדעתי לגיטימי מאוד לשאול אותו שאלות שקשורות לתפיסת העולם שלו, סגנון הניהול שלו והציפיות שלו מהעובדים הכפופים לו.
בשורה התחתונה - שאלות של מרואיין בזמן הראיון יכולות להציל אותו מתפקיד לא מתאים (וגם להציל את הארגון מעובד לא מתאים). במקרים רבים שאלות של מרואיין דווקא משדרות למראיין, שהמרואיין שמולו הוא אדם רציני, יסודי ובוגר, שיודע מה הוא מחפש ושההצלחה בתפקיד חשובה לו.

 

המרואיין הרשע

במערכת בחירות מוניציפליות לראשות עיר מסויימת במרכז הארץ התמודדו שני המועמדים המובילים ראש בראש. אחד מהמועמדים הורשע זמן קצר לפני הבחירות בעבירה פלילית ממשפחת עבירות השחיתות השלטונית. מנהלי הקמפיין של המועמד המורשע, שלא יכלו כמובן לבטל את ההרשעה הפלילית, הגו רעיון יצירתי – הם "תפרו" גם למועמד השני תיק פלילי שלא היה ולא נברא, וביססו עליו חלק גדול מחומרי ההסברה בקמפיין הבחירות שלהם. המחשבה שלהם היתה שעד הבחירות לא יוכלו המצביעים לבדוק לעומק את נכונות הטענות ויגידו לעצמם: "כולם ממילא מושחתים". באופן הזה, חשבו מנהלי הקמפיין, ההרשעה הפלילית של המועמד שלהם לא תהווה קריטריון בהצבעה, מה שיגביר את הסיכוי שהמועמד שלהם ייבחר.

לענייננו - ישנם מרואיינים שמבליטים את עצמם על ידי הכפשת המועמדים האחרים. זה לא ראוי וזה גם לא חכם. מראיין טוב יוריד נקודות למרואיין שנוקט טקטיקה לא הגונה כזאת.

 

חכם - מה הוא אומר לחברו הרשע

קודם כל – אתם בטח סקרנים האם המועמד המורשע נבחר בסופו של דבר לראשות העיר – הוא לא נבחר. בית המשפט קבע שיש בעבירה קלון ובכך נמנע ממנו לרוץ לבחירות...

לענייננו – לא מספיק שמרואיין יסביר בראיון כמה הוא מתאים לתפקיד באופן אובייקטיבי. ברוב המקרים יהיו לא מעט מועמדים נוספים שגם הם יהיו מתאימים לתפקיד באופן אובייקטיבי לא פחות ממנו. חשוב מאוד להוסיף ולהסביר למראיין למה אתה יותר מתאים מהאחרים – לא דרך הנמכת האחרים אלא דרך הבלטת עצמך. לטעמי השיטה הטובה ביותר להתבלט על פני שאר המועמדים היא "שיטת היתרונות היחסיים".

זו שיטה שאני נוהג ללמד ולתרגל בקורסי פרזנטציה ובהדרכות אישיות, והיא עובדת פשוט מעולה. אדם שמרואיין לתפקיד מנהל מוקד שירות לקוחות יכול לומר למשל: "לפני שהגעתי לראיון שאלתי את עצמי למה דווקא אני מתאים לתפקיד? הגעתי לשלושה יתרונות יחסיים שנדמה לי שאני מביא איתי לתפקיד: (1) נסיון – מילאתי בדיוק את אותו התפקיד במשך שלוש שנים בחברה דומה (2) השכלה אקדמית – תחום שירות הלקוחות משתנה במהירות במיוחד בכל הקשור לטכנולוגיה. העובדה שאת התואר השני שלי אני עושה עכשיו במערכות מידע עם התמחות במערכות שירות, מאפשרת לי להיות מעודכן בזמן אמת בכל ההתפתחות הטכנולוגית המתחדשת בתחום (3) הגיל – סביר להניח שהעובדה שאני בן 35, לא סטודנט צעיר לתואר ראשון, תאפשר לי להכנס יותר בטבעיות לניהול מוקד שירות המורכב מסטודנטים צעירים ותאפשר לי לתקשר טוב יותר עם לקוחות מוסדיים אסטרטגיים, שרובם פחות או יותר בני הגיל שלי".

בשורה התחתונה – אתיקה נמדדת כשלא נוח (וגם משתלמת בסוף).

 

 

בהצלחה!

 

 

הדרכות לשיפור שיטתי בהצלחה בראיונות עבודה ע"י עו"ד אופיר צומן

רוצה לקבל טיפים ומאמרים מקצועיים מאת עו"ד אופיר צומן ישירות למייל? הרשם עכשיו לניוזלטר

מאמרים נוספים מאת עו"ד אופיר צומן בנושא פרזנטציה ושכנוע

        

אברהם שמחי 3 רחובות
נייד 054-6536111
משרד 08-9453582
פקס 08-9453603
ofir@ofirtzuman.com