לפני כמה ימים הגיע אלינו לבניין טכנאי (אשאיר אותו בעילום שם ומקצוע, מיד תבינו למה). הוא בא לתקן תקלה במערכת מרכזית כלשהי הממוקמת על גג הבניין. מכיוון שאנחנו גרים בדירת הגג, סוכם שאהיה זה שיכניס אותו ויתלווה אליו.
כבר כששוחחנו טלפונית בפעם הראשונה לקבוע מועד לביקור, משהו בו הריח לי לא טוב. לא ידעתי להגדיר לעצמי מה בדיוק.
הוא הגיע במועד שקבענו. במבט ראשון נראה נחמד, חייכן, הרבה אנרגיה. אבל הווייב השלילי שהרגשתי בטלפון חזר ביתר שאת. הסתכלתי לו בעיניים וראיתי נוכל. לא היה לי שום בסיס עובדתי להרגיש ככה. הוא עדיין לא עשה או אמר כלום. חוץ מזה השכן שמצא אותו סיפר לי שהוא קרא עליו המון המלצות טובות באינטרנט. מבלי לבדוק או לדעת כלום אמרתי לשכן שההמלצות האלה הן בטוח פיקטיביות.
30 שנה כאיש פרזנטציה הופכות אותך לפרופיילר מושחז. רנטגן של אנשים. 30 שנה של קריאת שפת גוף, 30 שנה של ניתוח מסרים מילוליים, 30 שנה של אבחוני עומק, 30 שנה של הדרכות קבוצתיות ומנטורינג, 30 שנה של חקירת שיטתיות, 30 שנה של לימוד הפסיכולוגיה האנושית, 30 שנה של חיבור נקודות לכדי תמונה תלת מימדית ברורה.
בקורסי פרזנטציה יש לי יחידת הדרכה מיוחדת שבה אני מזמין את המשתתפים להתקיל אותי ולבחון את יכולת הפרופיילינג שלי, מבלי שהתכוננתי מראש. אני מבקש מהם להציג לי פרופיל ווטסאפ של מישהו שאני לא מכיר בכלל, אבל הם מכירים היטב: בן זוג, בן משפחה, חבר טוב וכו'. אני מתבונן בתמונה שלו ובשורת הסטטוס שלו, ומסיק מהן רשימת מאפייני אישיות מרכזיים של אותו אדם. עשיתי את התרגיל הזה כמה עשרות פעמים עד היום. מעולם לא טעיתי.
בחזרה לטכנאי שלנו -
באמצע העבודה הוא פתאום ניגש אלי עם חלק קטן ביד, ואומר שהוא מקולקל וחייבים להחליף אותו. "כמה עולה החלק הזה?", שאלתי. "450 ש"ח", עונה הטכנאי. "אין סיכוי שחלק כזה קטן עולה 450 ש"ח", אמרתי.
צילמתי את החלק, ואמרתי לו שאני רוצה לבדוק בעצמי מה המחיר האמיתי שלו. הוא קצת נבהל ושינה כיוון: "אה, לא... התכוונתי שהחלק עצמו עולה 30-40 ש"ח. 450 ש"ח זה כולל עבודה. אבל אני יכול לעשות לך את זה ב 350 ש"ח"... .
התפתח בינינו דין ודברים ונתתי לו בראש. הוא נראה כמו מישהו שלא מבין על מי הוא נפל, מה שגרם לו קצת להתבלבל. לא אלאה אתכם בפרטים, אבל נאמרו על ידי המילים: "שקרן", "רמאי", "נוכל", "עורך דין", "מומחה פרזנטציה", "אני מריח מקילומטרים"... נאמרו על ידו המילים: "מה פתאום", "הוגן", "הגינות", "בחיים לא", "תמיד", "מצטער אם הובנתי לא נכון", "אני לא אקח ממך כסף על זה"...
אנשים נרשמים לקורסי פרזנטציה כדי להיות משכנעים טובים יותר: לשפר את סיכויי הקבלה לתפקיד בראיון עבודה; לשפר את הופעתם בראיון טלוויזיה; לשפר את כישורי הטיעון שלהם; לשפר את איכות ההרצאה על סיפור חייהם; לשפר את בהירות המסרים המורכבים שלהם; לשפר את אפקטיביות המצגות שלהם בעבודה; לשפר את התמודדותם עם פחד קהל ועם התנגדויות; לשפר את תוצאות המשא ומתן; לשפר את יכולתם להחזיק כיתה של סטודנטים או תלמידים; לשפר את מיומנות השיווק העצמי שלהם... כל אלה מטרות חשובות וראויות. אבל הן לא המטרה העיקרית.
רוב האנשים הם הרבה יותר צרכני מסרים שכנועיים מאשר יצרני מסרים שכנועיים. לכן, הסיבה העיקרית שבגללה כדאי לכם ללמוד פרזנטציה, היא כדי להיות מ-ש-ת-כ-נ-ע-י-ם טובים וחכמים יותר. כמה קורסי פרזנטציה ראיתם שמלמדים אתכם את זה?