מה הקשר בין מדליית הזהב האולימפית של לינוי אשרם לחוק פרזנטציה חשוב שרוב האנשים לא מכירים - 9.8.21
שבת אחרונה, 9:20 בבוקר, הדלקנו בהתרגשות את הטלוויזיה על ערוץ הספורט -
שידור חי של גמר קרב רב בהתעמלות אומנותית, אולימפיאדת טוקיו 2020.
לינוי אשרם מתחילה את תרגיל החישוק, הראשון מארבעה תרגילים. מתח שיא.
אני מסתכל על הפנים שלה, ופתאום קולט משהו מוזר ומפתיע מאוד -
היא נראית נהנית !!!
שפשפתי עיניים בתדהמה. זה היה כמעט בלתי סביר.
גמר אולימפי ראשון, סיכוי למדליה, אולי אפילו מזהב, כל המדינה תולה בך תקוות -
הלו גברת, את אמורה להילחץ, לא ליהנות !!!
שפת הגוף הבטוחה הזו חזרה גם בתרגילי הכדור, האלות והסרט. ההנאה לא היתה מקרית.
צילום מסך מתוך ערוץ 5
מתוך סקרנות מקצועית של איש פרזנטציה, ניסיתי לנתח ולהבין מה קרה כאן.
שאלתי את עצמי האם יכול להיות שזו היתה רק העמדת פנים של הנאה?
אחרי 30 שנות ניסיון בניתוח שפת גוף קשה לחרטט אותי. היתה פה הנאה אמיתית.
איך לעזאזל הצליחה לינוי להתגבר על אינסטינקט הלחץ ולהחליף אותו בהנאה?
השאלה המסקרנת הזאת גרמה לי להתחיל לחפור קצת באינטרנט.
אחרי חיפוש קצר נתקלתי במאמר הזה באתר ONE שממנו הבנתי את כל הסיפור.
לינוי לא היתה צריכה להתגבר על אינסטינקט, אלא להיפך - ליישם אינסטינקט.
לינוי אשרם אומנה היטב קודם ליהנות ורק אחר כך להשיג הישגים.
ההנאה כמטרה עליונה הוטמעה אצלה כל כך חזק באימונים עד שהפכה לאינסטינקט.
האינסטינקט הזה הופעל אוטומטית גם במעמד הקשה והמלחיץ מכולם - גמר אולימפי.
אתם מכירים את זה שמסתכלים על התנהגות של ילד ולפיה מבינים מה איכות ההורים?
אז כשמסתכלים על לינוי אשרם, ניתן להבחין בטביעת האצבע של מאמנת גדולה.
על החינוך להנאה כערך עליון חתומה איילת זוסמן, המאמנת האישית של לינוי,
מה שגורם לה, לטעמי, להיות ראויה למדליית הזהב האולימפית לא פחות מלינוי.
גדוּלתה כמחנכת וכמאמנת נובעת מהפילוסופיה ומהחזון המקצועיים הייחודיים שלה.
זוסמן לא מקדשת את ההישג, אלא את האדם והדרך. ההישג מבחינתה הוא רק צ'ופר:
"... יש אנשים שחולמים על משהו ואז הולכים בעקבות המטרה שלהם ומשיגים אותה.
אני לא חלמתי על זה. לא חלמתי להביא מתעמלת לאולימפיאדה.
החלום שלי היה ליצור וליהנות. אני תמיד אומרת ללינוי שצריך ליהנות מהדרך,
כי הדרך היא מאוד חשובה לי. התוצאה הסופית גם חשובה, אבל הדרך לא פחות".
כשהיא נשאלת האם ללינוי יש השפעה על בניית התרגילים, עונה זוסמן:
"בטח. אני אף פעם לא אחבר לה תרגיל שהיא לא אוהבת".
בהמשך הראיון באתר ONE מזכיר לה המראיין, אסי ממן, את הסרט על מרגריטה מאמון,
המתעמלת הרוסיה שזכתה בזהב האולימפי בריו. בסרט נחשפות שיטות העבודה
הנוקשות של צוות האימון הרוסי הכרוכות בהרבה סבל נפשי למתאמנות.
הוא שואל אותה מה דעתה כמאמנת על השיטות הללו. זוסמן עונה:
"אני לא דוגלת בשיטה הזו. אני חושבת שהדרך חשובה לא פחות.
מדליה? אם יקרה, זה בונוס עצום.
החוויות, הקשיים וההצלחות צריכים להיות חלק מההנאה של המתעמלת.
הן במילא עובדות קשה מאוד, אז אני לא מאמינה בזה שצריך להעמיס עליהן מבחינה רגשית".
הרציונל ב"שיטת ההנאה" של זוסמן ואשרם הוא די פשוט: ככל שאתה נהנה יותר,
אתה גם מחובר יותר רגשית לפעילות וגם נינוח יותר, מה שמתבטא בביצוע טוב יותר.
אז למה לא הרבה אנשים מיישמים את זה?
צילום מסך מתוך ערוץ 5
חוק ההנאה בפרזנטציה
לחוק ההנאה בפרזנטציה יש שני היבטים פרקטיים -
1. אל תסבול יותר מדי - אל תיישם כללי פרזנטציה שגורמים לך כאב גדול מדי.
2. תהנה - שבץ בפרזנטציה מסרים, סיפורים, שיטות ועזרים שמהנים אותך.
בואו נפרט ונסביר קצת -
בהדרכות פרזנטציה - קורסים, סדנאות, מנטורינג, מפגשי מועדון הפרזנטציה -
אני מלמד את חוקי הפרזנטציה האפקטיבית. שכנוע הוא מדע. יש בו המון שיטתיות.
אנשים אוהבים חוקים. הם מקנים סדר וארגון ומגבירים תחושת וודאות, ביטחון ושליטה.
יישום החוקים בפרקטיקה מצריך מאמץ ואי נוחות מסויימת, הרי No pain, No gain.
אבל בתום לימוד החוקים אני תמיד נוהג להוסיף הסתייגות קצת מפתיעה -
אם יש חוקים שיישומם גורם אי נוחות בלתי נסבלת - אסור להשתמש בהם.
אי הנוחות שבלמידה משולה למה שפסיכולוגים אוהבים לכנות "כאבי גדילה".
עד מינון מסויים כדאי לסבול אותם, כי ההנאה מהתוצאה רבה מהכאב.
צירי לידה הם אולי הדוגמה הקלאסית לטרייד-אוף כזה.
אולם כשהסבל גדול מאוד - שום תוצאה לא מצדיקה אותו. הוא רק הורס.
לכן יש לבחון חוקי פרזנטציה "אובייקטיביים" גם לפי מבחן סובייקטיבי ולשאול -
עד כמה אני נהנה ליישם את החוקים האלה?
אם הגוף והנשמה "דוחים את ההשתלה", צריך לוותר על ההשתלה.
בפרקטיקה נתקלתי בכך אינספור פעמים, למשל, ביישום כללי שפת גוף.
רבים מאמצים מניירות גופניות "לפי הספר" גם אם הן סותרות את האישיות שלהם.
למודרכים שלי אני תמיד אומר שעדיף שירגישו טבעי ובנוח עם שפת גוף "לא נכונה"
מאשר שינסו ליישם את כל הצ'ק ליסט של "שפת הגוף הנכונה" וייראו פתטיים.
פרזנטר צריך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו, ולא קריקטורה של מישהו אחר.
ההנאה בפרזנטציה מתבטאת בשילוב אלמנטים שאתה אוהב ומתחבר אליהם.
למה? כי פרזנטציה היא לא רק מדע אלא גם אמנות.
קריטי להבין את הנקודה הזאת, כי במובן מסויים אמנות הפוכה ממדע -
המדע שואף לנסח ולהכליל חוקים אובייקטיביים ואוניברסליים, לעומת זאת
האמנות שואפת לנפץ תבניות מוסכמות ולנסח תוצרים ייחודיים.
המדע היה מאשפז את סלבדור דאלי. האמנות היא שהפכה אותו לגאון פורץ דרך.
לדוגמה, אם אתה אוהב מוסיקה - שלב בפרזנטציה דוגמאות והמחשות מוסיקליות.
אם אתה חובב ספורט - ספר סיפורים ואנלוגיות מתחום הספורט.
התשוקה שלך לתוכן תתבטא מעצמה בשפת הגוף ותכבוש את הקהל.
את ההנאה של לינוי אשרם מהמקצוע שלה ראינו על כל הגוף שלה. גם השופטים ראו.
מדליית הזהב האולימפית המרגשת מגיעה גם למאמנת איילת זוסמן, שידעה לשלב
בצורה מושלמת בין "לי-נוי" (יופי, אסתטיקה) לבין "אשרם" (ערכים, רוח וחזון).
תודה גבירותיי על הגאווה הישראלית שנתתן לכולנו. מדליית זהב שכולה הנאה !!!
צילום מסך מתוך ערוץ 5