איך עילת הסבירות יכולה לשפר לך את הפרזנטציה + 7 כלים פרקטיים לשכנוע ולמשא ומתן - 26.1.23
באחד מימי השישי בחודש אוגוסט האחרון קרה לי משהו בלתי סביר.
הגעתי ליד-שרה בחולון להחזיר ציוד שלקחנו בהשאלה זמן מה קודם לכן.
5 דקות אחרי שנכנסתי, צעק מישהו מבחוץ: "של מי היונדאי השחורה פה?".
רצתי החוצה ונדהמתי לראות קנס של 1,000 ₪ מתחת לווישר באוטו שלי.
בהודעת הקנס תוארה עבירה של חניה במקום המיועד לרכב נכה. מה?????
התקרבתי ובחנתי מקרוב את מתחם הכביש המלבני שעליו עמד הרכב שלי.
הסימן היחיד לחניית נכה היה סמל נכה קטן ולבן שצוייר בשולי החניה,
והוסתר ברובו על ידי החלק הקדמי של הרכב שחנה מאחוריי.
הציור היה כל כך קטן וכל כך מוסתר, שאי אפשר היה לראות אותו.
מעבר לזה, לא היה במקום שום סימון ברור כמקובל בחניית נכים:
מתחם החניה היה בצבע כביש רגיל, ולא סומן בכחול בולט וברור.
אבני השפה במדרכה היו בצבע אפור רגיל ולא נצבעו באופן בולט.
על המדרכה גיליתי תמרור שהיה מוסתר לחלוטין ע"י ענפי עץ גדול.
קיצר, חניית הנכה הזאת סומנה כמו רציף תשע ושלושה-רבעים מהארי פוטר.
היעדר הסימון, והזריזות שבה ניתן הקנס, הרגישו לי כמו אמבוש זדוני ומכוון.
דמיינתי פקח אורב בין השיחים, ושניה אחרי שנכנסתי, קופץ על היונדאי-במבי שלי.
צילמתי את המקום מכל הזוויות, חזרתי הביתה, וכתבתי מכתב השגה לאגף הפיקוח.
הנה המכתב ככתבו וכלשונו כפי שנשלח לעירייה (כולל ההדגשות המקוריות שלי).
אחריו מפורטים ומוסברים 7 כלים פרקטיים לשכנוע ומשא ומתן המיושמים במכתב.
מכתב ההשגה שלי על הקנס
שלום רב,
1. הדו"ח שבנדון ניתן ביום שישי 12.8.22 ברח' בלינסון 37 א' בצמוד ל"יד שרה" בחולון
(מצ"ב קובץ הקנס).
2. הדו"ח ניתן בזמן שאשתי ואני שָהינו 5 דק' בלבד בסניף יד שרה, כדי להחזיר קביים
והליכון ששימשו את ביתנו שעברה ניתוחים קשים ברגליה ולא יכלה ללכת תקופה
ממושכת (מצ"ב טופס החזרת ציוד ליד שרה).
3. בדו"ח עצמו נכתבה הסיבה למתן הקנס:
"העמדת\החנית את רכבך במקום המסומן כחניית נכה משותק רגליים". (ההדגשה שלי).
4. הבעיה היא שהמקום לא סומן כנדרש כחניית נכה:
א. בלתי אפשרי היה להבחין מהאוטו בתמרור חניית הנכה על המדרכה (לא בחלק הכחול העליון ולא בחלק הצהוב התחתון), כיוון שכל התמרור היה מוסתר לגמרי ע"י ענפי העץ - ר' תמונה 1 המצ"ב.
ב. גם כשמתקרבים לחניה בנסיעה עם האוטו, עדיין בלתי אפשרי היה להבחין בתמרור חניית הנכה, כיוון שהעץ עדיין הסתיר את כולו - ר' תמונה 2 המצ"ב.
ג. מקום החניה עצמו לא היה מסומן כנדרש כחניית נכה: אבני השפה היו אפורות כמו בחניה רגילה, וגם משטח החניה היה אפור כמו כביש רגיל ולא סומן בכחול כנהוג בחניית נכה - ר' תמונה 3 המצ"ב.
5. אין שום מחלוקת שחניית נכים היא "מקום מקודש" ולאף אחד פרט לנכים אסור לחנות בה!! יחד עם זאת, אין שום סיבה להכשיל אזרחים טובים ושומרי חוק, ולהטיל עליהם קנס כבד מאוד בגובה 1,000 ₪ (סכום ארנונה לחודש שלם), רק מפני שחנו בחניה שלא סומנה בצורה ברורה כנדרש.
6. התמונות שצורפו כאן מראות בבירור שלא היתה שום סיבה להטיל את הקנס. לעומת זאת תמונות התמרור שצולמו ע"י הפקח והועלו לאתר העירייה - מטעות!! הן צולמו מנק' מבט של הולך רגל שיודע מראש על קיום התמרור, מתקרב אליו בהליכה על המדרכה מתחת לעץ, ומצלם אותו כשהוא צמוד אליו. התמונות הללו לא משקפות נק' מבט סבירה של נהג רכב, שצריך לראות מהאוטו סימונים ברורים , שלא היו במקרה זה.
7. אבקש לבטל את הקנס. במקרה שלא יבוטל הקנס למרות היעדר הסימון הנדרש –
אבקש להישפט בגינו.
7 כלים פרקטיים לשכנוע ולמשא ומתן המיושמים במכתב
כלי פרקטי 1 – עובדות מדוייקות (סעיף 1 במכתב)
כמה וויכוחים היו נחסכים ומתבטלים אילו העובדות המדוייקות היו ידועות לשני הצדדים?
לדעתי – רוב הוויכוחים.
למשל, מה דעתכם על שוק הנדל"ן בישראל? לכל אחד יש עמדה אינטואיטיבית.
אבל תכל'ס, אין לאף אחד מכם מושג!!! למה? כי אף אחד מכם לא מכיר את העובדות...
אנשים אוהבים "לפרוק אג'נדות" באוזני אנשים אחרים, ללא קשר לעובדות האמיתיות.
לכן, כל תהליך שכנוע, שיפוט או הסקת מסקנות חייב להתבסס על עובדות ברורות.
כלי פרקטי 2 - אנושיות (סעיף 2 במכתב)
נכון שיש פסיכופתים וסוציופתים שלא אכפת להם לפגוע באחרים, אבל הם מיעוט קטן.
רוב בני האדם רוצים להיתפס בעיני עצמם ובעיני הסביבה כאנושיים ומוסריים.
לכן גם במו"מ קשוח תמיד כדאי להזכיר לצד השני שכולנו בסה"כ בני אדם.
שימי מהצמד שימי ופילוס מארץ נהדרת ניסח את זה יפה: "אני פונה אל הלב שלך".
להיות אנושי אומר לנהוג בהגינות ובסבירות. למשל, לא להפיל אנשים ל"מארב" מכוון.
בוודאי לא לקוחות שאתה - בהגדרה - אמור להעניק להם שירות, רווחה וסיוע.
כלי פרקטי 3 – התבססות על הכללים שקבע הצד השני (סעיף 3 במכתב)
כשנק' המוצא של הטיעון שלך היא כלל שהצד השני קבע, הוא לא יכול לחלוק עליך.
זה כמו לטעון בפני שופט תוך התבססות על הלכה שנקבעה ע"י אותו שופט בעצמו.
בענייננו, העירייה היא זו שקבעה חובת סימון. ללא סימון איך יודעים שזו חניית נכה?
כשאתה מסכים עם הכללים של הצד השני ומתבסס עליהם, המחלוקת היא פרקטית -
האם קויימו בפועל הכללים האלה או לא?
כלי פרקטי 4 – ראיות (סעיף 4 במכתב)
יש הבדל בין תקיפת הכללים עצמם לבין תקיפת יישום הכללים בשטח.
תקיפת הכללים עצמם קשה יותר, כי אתה מערער על התיאוריה, העיקרון, הפרוטוקול.
אם תצליח לשכנע, יהיו לזה השלכות על הרבה מקרים פרטיים אחרים.
תקיפת יישום הכללים היא פשוטה יותר משתי סיבות:
א. יש כאן שאלה אמפירית-עובדתית, שניתן להוכיח באמצעות ראיות ברורות.
ב. המחלוקת מצומצמת למקרה אחד ספציפי, כך שאין לצד השני חשש מהשלכות
רוחביות של קבלת עמדתך על מקרים דומים אחרים, מה שמקל עליו להשתכנע.
במקרה זה תקפתי את יישום הכלל המחייב סימון חניית הנכים.
השתמשתי בראיות - תמונות ברורות הממחישות את היעדר הסימון.
להדגשת הטיעון שלי, ציינתי את סטנדרט הסימון הכחול המקובל לחניות נכה,
והשוויתי אותו לאי-הסימון המאוד בולט בחניה הנוכחית.
באנלוגיה וויזואלית - כאילו העמדתי מאה בקבוקי קולה ובקבוק סודה אחד,
ושאלתי: "איזה מהבקבוקים כאן הוא לא קולה?".
כלי פרקטי 5 – אתיקה + מידתיות (סעיף 5 במכתב)
הסכמה של שני הצדדים על אותם ערכים היא בסיס חשוב לתקשורת שכנועית.
הטלת קנס על נהג החונה בחניית נכים היא לא רק ענישה בגין הפרת כלל טכני,
אלא בעיקר ענישה חינוכית על הפרת ערך חברתי ואנושי בסיסי.
במקרה זה היה לי חשוב להבהיר שאין צורך לחנך אותי. באתי מחונך מהבית.
השוואת גובה הקנס לסכום ארנונה חודשי נועדה להמחיש את חוסר המידתיות:
חטאתם פעמיים: גם נתתם לי מכה שלא מגיעה לי וגם עם פטיש כבד במיוחד.
כלי פרקטי 6 – אנגייג'מנט (סעיף 6 במכתב)
כדי לשכנע עד הסוף, לא מספיק שתוכיח שאתה צודק, כי אולי גם האחרים צודקים.
אתה צריך להוכיח גם שאתה צודק יותר מהאחרים. זה נקרא "אנגייג'מנט".
אנגייג'מנט הוא עימות שני הצדדים המתחרים, והוכחת יתרונו של אחד על השני.
לדוגמה, כדי לעבור ראיון עבודה ולהתקבל לתפקיד אתה צריך להוכיח שני דברים:
גם שאתה מתאים לתפקיד, וגם שאתה מתאים יותר משאר המועמדים.
בענייננו, היה לי חשוב לתקוף את התמונות "המתחרות" - אלה שהעלה הפקח לאתר.
כלי פרקטי 7 – C.T.A (סעיף 7 במכתב)
C.T.A - משמעו call to action, קריאה לפעולה
אם אתה רוצה שהקהל יעשה משהו, תגיד לו במפורש מה אתה מבקש שהוא יעשה.
זה נשמע טריוויאלי וברור מאליו, אבל זה לא. חוץ מזה C.T.A מחזק את הבקשה.
לפעמים, כמו בענייננו, כדאי שתוסיף גם מה תעשה אם לא תקבל את מבוקשך.
לא חלילה כאיום, אלא כדי שהצד השני יידע מה כוונתך, ויוכל לקבל החלטה טובה יותר.
שמעתי פעם שבעניין קנסות חניה לא מעט עיריות פועלות ב"שיטת מצליח" -
מטילות כמה שיותר קנסות, גם לא מוצדקים, בהנחה שחלק יעדיפו בכל זאת לשלם.
הנכונות להישפט בגין הקנס היא אינדיקציה לעירייה שלא תוותר על הליך סביר והוגן.
*
מספר חודשים לאחר משלוח מכתב ההשגה קיבלתי מהעירייה את התשובה הבאה:
"לאור המפורט במכתבך, ובהתאם לסעיף 229 (ג) לחוק הסדר הדין הפלילי (נוסח משולב)
התשמ"ב – 1982 , לפנים משורת הדין ומבלי שהדבר יהווה תקדים, הוחלט להיעתר
בקשתך ולבטל את הדו"ח".
העירייה, בהגינותה, קיבלה את הטענה על בסיס עילת הסבירות וביטלה בצדק את הקנס.
סברי מרנן - לחיים!!